רש"ש על חולין ס״ז א

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על חולין ס״ו ע״ב רש"ש על חולין ס״ז ע״ב »

1 חולין פתח ↗

וּמְנָא תֵּימְרַאּ, דְּתַנְיָא: מִנַּיִן לְרַבּוֹת בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת, שֶׁשּׁוֹחֶה וְשׁוֹתֶה מֵהֶן וְאֵינוֹ נִמְנָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תֹּאכְלוּ מִכֹּל אֲשֶׁר בַּמָּיִם״. וְלֵיחוּשׁ דִּלְמָא פָּרֵישׁ לְדַפְנָא וַהֲדַר נָפֵיל? אֶלָּא הַיְינוּ רְבִיתֵיהּ. הָכָא נָמֵי הַיְינוּ רְבִיתֵיהּ.

2 חולין פתח ↗

אֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא לְרַב הוּנָא: תַּנְיָא דִּמְסַיַּיע לָךְ, ״כׇּל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ״ – לְרַבּוֹת יַבְחוּשִׁין שֶׁסִּינְּנָן; טַעְמָא דְּסִינְּנָן, הָא לָא סִינְּנָן – שְׁרֵי.

1 גמרא דתניא מנין לבורות שיחין כו'. כצ"ל וכ"ה ברא"ש וכדלעיל סו ב:

2 שם כל השרץ כו' לרבות יבחושין כו'. ברי"ף ורא"ש הגי' ואת נבלתם תשקצו כו' וכ"ה בת"כ ובפרש"י עה"ת:

« רש"ש על חולין ס״ו ע״ב רש"ש על חולין ס״ז ע״ב »